היי גלית. שמח שאהבת. האמת שזה קיים בכל תחום. את בוודאי מכירה אנשים שבאים ואומרים שכסף לא חשוב להם בחיים, אבל ממשיכים לעבוד בשביל כסף בין 8 ל 12 שעות ביום. לא מצליחים לפנות את הזמן לדברים שבאמת חשובים להם, כמו משפחה, תחביבים וכו… זאת גישת העבד. לאומתם יש אנשים אחרים שמתמקדים בליצור לעצמם הכנסות שלא ממש תלויות בזמן האישי שלהם ומפנות להם את הזמן לדברים החשובים באמת, זאת גישת האדון.

אנשים שמעשנים, האם הם עבדים של הסיגריות או אדונים? רובם עבדים, אבל לא כולם. אני מכיר אנשים שמעשנים פעם ב… סתם כי בא להם. הם יכולים לא לעשן חודש ואז לקחת סיגריה בשביל ה"סבבה" ושוב לא לעשן חודש. זאת גישת האדון. אותו סיפור עם אלקוהול יש אנשים שבכל הזדמנות שיש מוכנים לשתות אלקוהול, הם גם לא מסוגלים לעצור. אין להם גבול. כשאדם כזה מתחיל לשתות אז הוא ישתה עד שלא יתעלף. לאומתם יש את אלה שאוהבים אלקוהול גם הם, אבל לא מתפרעים. הם שותים מכמויות סבירות ולא בכל הזדמנות, אלא לפעמים.

מה אם קניות? מכירה אנשים שאין להם כסף כדי לשלם חשבונות, אבל הם יכולים לקנות ג'ינס ב 500 שקל? אני מכיר. קורסים וסדנאות – יש המון אנשים שקונים כל קורס אפשרי ונרשמים למיליון סדנאות כי הם חושבים שזה מה שיביא להם את ההצלחה, אבל הם לא עושים שום דבר פרקטי עם מה שהם לומדים. עבדים או אדונים? 🙂

לא משנה באיזה תחום מדובר, יש בו אדונים ועבדים של אותו תחום. אשמח שתחשבי גם את על דוגמאות מהחיים ותכתבי כאן. 😉