• חיים פורמן חיים פורמן
  • 14-03-2018
  • 639 צפיות
  • 8 תגובות

היום אני אגלה לכם שיעור על דחיינות שלמדתי בבלק פריידיי בארצות הברית.

יש זן מיוחד של אנשים שאי אפשר לפספס אותם – הדחיינים! הם פשוט אומנים. הם מצליחים לדחות דברים שלכאורה אי אפשר לדחות.

פעולה שאפשר לעשות ב 20 שניות והם יודעים עליה חודש מראש תתבצע באיחור של כמה דקות, תכניס לסטרס את כל הסובבים ואתם תשמעו את ההסבר הכי הגיוני בעולם למה זה לא יכל להתבצע לפני.

אין, אין עליהם הדחיינים! אם הם לא היו קיימים היינו צריכים להמציא אותם.

קשה להבין אותם, הרי הם לא נהנים מלדחות דברים לרגע אחרון. הם נכנסים לסטרס מפחיד כשהדד ליין מתקרב. אבל כשהדד ליין רחוק הם אדישים כמו מדוזות.

למרות שקשה לי לעבוד עם דחיינים אני מוכרח לומר שהם אלופי עולם בלהספיק משימות שדורשות חודש עבודה בשעתיים. אין לי מושג איך הם עושים את זה.

כאילו כשהדד ליין מתקרב מתעורר בתוך דחיין תמים ואדיש ספידי גונזלס משוגע ומתחיל לתקתק דברים במהירות שאף אחד מהסובבים לא מצליח לקלוט.

דחיין, הוא בזבזן זמן נורא והאדם האפקטיבי עלי אדמות בו זמנית. זן מיוחד, כבר אמרנו?

יש לי הצעה לכל הדחיינים!

אם הדבר היחיד שגורם לכם להיות אפקטיביים ולתקתק דברים זה הדד ליין, אז למה לא להשתמש בו לטובה?

מה אני מציע?

לפרק את המשימה לדד ליינים קטנים ו״מדומים״. כמובן שאם מדובר במשימה שאפשר לסיים בדקה יהיה קשה לפרק לדד ליינים קטנים. במקרה כזה הייתי מציע להקדים את הדד ליין.

יש לי חבר שכל השעונים אצלו מקדימים בחצי שעה כדי שלא יאחר. שום דבר אחר פשוט לא עזר לו. הוא היה יוצא דקה לפני שהפגישה מתחילה. ברגע שהקדים את השעונים כמות האיחורים הצטמצמה משמעותית.

יש שתי דרכים להלחם בהרגלים רעים:

  1. לשנות את ההרגל (דורש לא מעט זמן ומאמצים).
  2. להתאים את הסביבה שלך להרגל 🙂

ניקח לדוגמא שימוש בפייסבוק. המון אנשים מכורים לרשת הזאת ומבזבזים המון זמן יקר עליה. אפשר לשנות את ההרגל, נניח לקבוע לעצמך כלל שמותר לך לגלוש בפייסבוק רק חצי שעה בערב. פה מתחילה מלחמה אמיתית. בימים הראשונים זה יהיה דיי פשוט כי יש המון מוטיבציה שמגיעה מהרעיון הראשוני. לאחר כמה ימים לא נמצא לעצמינו מקום, כל הזמן נחשוב על להציץ רק לדקה מה קורה שם בטיימליין. לאחר מיכן יתחיל השלב של תירוצים. נספר לעצמינו למה לא יקרה כלום אם ניכנס פעם אחת ונבדוק רגע את הפוסט הסופר חשוב של X.

אם נצליח להתגבר על כל זה ולא ניכנע, אז יגיע השלב הכי מסוכן – שלב ה״ניצחון המדומה״. אנחנו נרגיש שזהו, כבר שבועיים אנחנו נוהגים לפי הכלל החדש שקבענו, הוכחנו לעצמינו שניצחנו את ההרגל ועכשיו אנחנו בשליטה. אנחנו משחררים את השומר הפנימי ופה מחכה המלכודת. בלי להבין איך זה קרה, פתאום ההרגל הישן יצוץ ואנחנו שוב בפייסבוק בכל רגע פנוי.

אם לא ניפול למלכודת ולא נחזור להרגל הישן אחרי 40 יום בערך ההרגל החדש יתחיל להתבסס במערכת ההפעלה שלנו :).

הדרך הזאת לא קלה בכלל, אבל היא מצמיחה ומחזקת. הדרך הזאת מחשלת אותנו ומפתחת משמעת עצמית מברזל.

חבר שלי בחר בדרך השניה 🙂

איך היא נראת באותו הקשר של פייסבוק?

במקום לשנות את ההרגל אנחנו פשוט מוחקים את האפליקציה מהטלפון, חוסמים גישה לפייסבוק מהמחשב שנגיש לנו במהלך היום (יש תוכנות שאפשר להגדיר שהחסימה תפעל כל היום חוץ משעה מסויימת). וזהו, אנחנו חופשיים מפייסבוק. אמנם בהתחלה זה יהיה חסר לנו, אבל משום שזה כבר לא נגיש העצלנות שלנו תעשה את העבודה 😉

אוקיי, אז הינה שיעור על דחיינות שלמדתי בבלק פריידיי בארצות הברית.

קבלו סרטון שצילמתי בעיצומו של טירוף הבלק פריידיי במייסיס.

נהינתם? תעשו לייק. נפל לכם אסימון בעקבות הפוסט? תשתפו את התובנות מתחת לסרטון.

8 תגובות על שיעור על דחיינות שלמדתי בבלק פריידיי בארצות הברית

  1. יוסי בן צבי הגיב:

    חח ווואו זה חתיכת בלאק פריידי! 🙂
    כן, דחיינות זה לא דבר טוב, אבל דברם מסוימים כדאי לדחות, לא?
    למה לקנות במחיר המלא, אם אפשר לדחות עד ל-Black Friday ולקנות את אותם מוצרים בהנחות גדולות? 😉

    תודה על הפנינים, בלי קשר 🙂

    1. mm חיים פורמן הגיב:

      היי יוסי, כן היה בהחלט מדהים!

      אף פעם לא כדי לדחות, מכיוון שאם ניקח את אותו הבלאק פריידי לדוגמא:
      כבר ביום חמישי התחילו כל ההנחות וביום שבת המשיכו כל ההנחות.

      בנוסף גם אם ההפרש בין ״המבצעים״ נגיד שההפרש הוא 5-10 אחוז.
      כמה זמן אנשים ביזבזו כדי לחכות בתורים?

      זמן שיכלו להיות עם הילדים, עם הבן\בת הזוג, לעשות משהו חשוב וכו…
      האם 5 אחוז שווה כל כך הרבה זמן?

      לדעתי לא.

      כמו שאמרתי בסרטון, הכי חשוב זה להיות מתכונן, כך אפשר באמת להינות מכל העולמות 🙂

      בהצלחה!

  2. יוסי בן צבי הגיב:

    חחח לגמרי 🙂
    חוץ מזה, 5% בטוח לא אבל 50% אולי כן 😉

    ותודה!

    1. mm חיים פורמן הגיב:

      בשמחה!

  3. שולמית. הגיב:

    אתה מחמיץ את המשימה = להראות לישראלים מהו ה"בלק פריידי": מה שרואים רוב הזמן – זה בעיקר אותך, וגם את התקרות… הצעת שיפור: תראה את עצמך בפתיח – ואחר כך תראה את ה"טירוף" שאתה מדבר עליו. ותראה מה קונים = מהו ההיצע של חנות גדולה כזאת.

    1. mm ארטיום אליושין הגיב:

      היי שולמית.
      חיים מעביר פה מסר על דחיינות ותכנון.
      בלק פריידיי זה משני והרבה פחות חשוב מהמסר עצמו 🙂

      1. mm חיים פורמן הגיב:

        בהחלט ארטיום 🙂

    2. mm חיים פורמן הגיב:

      המטרה היא לא להראות מה ה״בלאק פריידי״, יש מספיק סרטונים על כך בגוגל או יוטיוב.

      המטרה היא המסר.

      המסר הוא על הדחיינות שרוב האנשים חווים בחייהם, אם זה בבלאק פריידי (כמו שאני ראיתי),אם זה התשלומים שהם משלמים, דוחות ששוכחים, הבריאות שלהם עוד…

      הבלאק פריידי זה סה״כ מטפורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support